החלטה בתיק פש"ר 651-04

            מבוא

1.         בפניי בקשת החייב למתן צו הפטר מחובותיו, שהוגשה מכוח סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

2.         במסגרת בקשה זו, שהגיש החייב ביום 15/12/11 לאחר שבקשה קודמת למתן הפטר שהגיש החייב נדחתה ביום 22/09/11, הציע החייב לנושיו, בנוסף לכספים שהצטברו בקופת הפש"ר, סך של 150,000 ש"ח.

3.         החייב יליד 1958, סובל מבעיות בריאות רבות. בין היתר, סובל החייב מאי ספיקת לב כרונית, אי ספיקה כלייתית כרונית, סכרת והשמנת יתר. החייב עבר ניתוח מעקפים ומספר צנתורים, כעולה ממכתב שחרור מיום 23/03/09, אשר צורף לבקשת ההפטר של החייב, שהוגשה ביום 02/03/11.

4.         לנוכח הכנסתו הזעומה של החייב, הועמד צו התשלומים החודשי על סך של 150 ש"ח.

5.         בתאריך 19/01/12 הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ, אחד מנושי החייב, בקשה לביטול הליך הפש"ר וכן התנגדות למתן צו הפטר לחייב ו/או לחילופין עתר הבנק לביטול הליכי הפש"ר, בהיעדר תועלת לנושים.

6.         בתאריך 20/02/12 הגיש הכנ"ר תגובתו לבקשה. הכנ"ר סבר, כי לאור ההצעה המשופרת שהגיש החייב, יש מקום להורות על קביעת מועד דיון בבקשת החייב למתן צו הפטר, ואשר במסגרתו תידון אף בקשת הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ, לביטול הליך הפש"ר.

7.         בתאריך 02/05/12 הוגשה תגובת הנאמן, אשר צידד במתן הפטר מותנה לחייב, בתמורה לתשלום בסך של 150,000 ש"ח. הנאמן ציין, כי לא הצליח לאתר נכסים השייכים לחייב או שמגיעים לחייב. הנאמן הוסיף וציין, כי המדובר בתיק פש"ר, שהחל בשנת 2004, וכי בקשה לביטול הענקה בקשר לנכס העיקרי שהיה לחייב, מחצית מהזכויות בדירת מגורים אותה העביר לגרושתו במסגרת הליך גירושין, נדחתה על ידי כב' השופטת סלע.

            הנאמן טען, כי החייב פתח בשנים האחרונות עסק בתחום גילוי האש ורשם את אביו כבעלים של העסק, ואולם לאור הנתונים בדבר הכנסות העסק, גילו ובריאותו של החייב, התמשכות ההליכים והעובדה שלא נמצאו ראיות להברחת נכסים ו/או סיכוי לאתר נכסים, הצעת החייב הייתה סבירה ויש בה כדי להיטיב עם נושי החייב.

            הנאמן הוסיף וציין, כי הוא רואה בחברה הרשומה על שם אביו של החייב כחברה בבעלות החייב עצמו, ותשלום של 150,000 ש"ח מהווה נגזרת של הבעלות מחברה זו.

8.         בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר ציינה ב"כ הכנ"ר, כי לעמדתה, "התנהלותו של החייב בהליך אינה חפה מחוסר תום לב ולפיכך ניתן להניח כי הינו מנצל לרעה הליך הפש"ר".

            ב"כ הכנ"ר ציינה, כי לאור שיעור הדיבידנד הנמוך, אין מקום להיעתר לבקשת החייב למתן הפטר, ואולם בנשימה אחת הוסיפה, כי בשים לב למצבו הרפואי ולגילו של החייב וכן לאור משך תקופת הימצאו של החייב בהליך הפש"ר, הסכימה ב"כ הכנ"ר, עו"ד גב' חגית קרני, למתן ארכה של 3 חודשים בלבד, במהלכה יגיש החייב הצעת הסדר מטעמו תוך 30 יום, כאשר ההצעה לא תפחת מן הסכום אשר הוצע על ידי החייב בבקשה דנן ואף תגלם שיעור דיבידנד גבוה יותר לטובת הנושים. לעמדת ב"כ הכנ"ר, עו"ד גב' חגית קרני, ככל ולא תוגש הצעת הסדר או זו לא תעבור מבחינת רוב ערך ורוב מניין, יתבקש ביטול ההליך, על כל המשתמע מכך, וזאת חרף העובדה, שהחייב מצוי בהליך הפש"ר מזה 8 שנים.

9.         בדיון שהתקיים ביום 03/05/12 טענו ב"כ הנושים, בנק לאומי לישראל בע"מ ומלול אספקה טכנית ושחף הנדסה, כי יש מקום להורות על ביטול ההליך ולדחות את בקשת החייב להפטר. לטענת ב"כ מלול אספקה טכנית ושחף הנדסה, עו"ד גב' שלומית נשר, אופן יצירת החובות אינו רלבנטי ולא נבדק בבקשת נושה, ואין אף רלבנטיות למשך ההליך או לעובדה שהחייב נמצא בהליך הפש"ר 7 שנים. לטענתה, זכויותיו של החייב לא הוגבלו במהלך תיק הפש"ר, שכן אותן הגבלות היו חלות עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. עוד נטען על ידה, כי מקום שכלל הנושים מתנגדים להפטרו של חייב, אין כל מקום להיעתר לבקשת הפטר של חייב.

10.        ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ ביקש להדגיש, כי המדובר בחייב שלא הגיש דו"חות בדבר הכנסות והוצאות, לא שיתף פעולה בהליך, הסתתר מאחורי עסק של אביו, ועל כן יש מקום להיעתר לבקשת הנושה ולהורות על ביטול ההליך.

11.        ב"כ הכנ"ר, עו"ד אייל דרור ציין, כי לעמדת הכנ"ר יש להתחשב בעמדת הנושים שיזמו את ההליך וכי הם לא חייבים לנהל הליך פשיטת רגל, ולפיכך פתוחה כעת בידי החייב הדרך להגיש בקשה בעצמו לצורך הכרזתו ויהיה על החייב להוכיח את תום לבו.

            עוד ציין ב"כ הכנ"ר, כי על החייב לשפר את הצעתו ולנסות להגיע להסכמה עם הנושים. ב"כ הכנ"ר אף הודיע, כי על הנאמן לבדוק את תביעות החוב בהקדם, מאחר והדבר טרם נעשה, חרף השנים הרבות שחלפו.

12.        החייב ציין, כי הצעת ההסדר הוצעה על ידו לאחר משא ומתן ארוך שניהל עם הנאמן ותוך מיצוי כל אפשרויותיו לגייס כספים, ואין באפשרותו של החייב להגדיל את הסכום המוצע, אותו הצליח לגייס באמצעות בני משפחה וחברים.

            כן טען החייב, כי אין בסיס לטענה, כי החייב מסתתר מאחורי עסק של אביו. לטענת החייב, רכש אביו של החייב חברה, שהייתה שייכת למר דניאל רובס, אשר הינו מנהלה עד היום, ועצם העובדה שהחייב עבד בחברה, אם כי בהיקף מוגבל בשל מצבו הרפואי, אינה יוצרת בסיס לטענות שנטענו כנגדו, כאילו הינו מנהל עסק ומסתתר מאחורי אביו.

            החייב הוסיף וציין, כי לא בכדי נמנע הנאמן מלחקור את מר דניאל רובס ו/או את החייב אודות החברה, והסתפק בחקירתו של אביו. החייב טוען, כי ככל שהייתה מבוצעת חקירה כדבעי, היה מתברר כי הרוח החיה בחברה הוא מר דניאל רובס, שהינו המנהל ומקבל ההחלטות בחברה.